למה מחמם האמבטיה שלכם נהרס בסופו של דבר (ואיך תיקנו זאת)
חדרי אמבטיה הם סיוט עבור מכשירי אלקטרוניקה – ברגע אחד יש שם אדים רבים, וברגע הבא – חום עז.
ברוב מחממי הקיר מסוג אינפרא-אדום, יש נקודה אחת שתמיד נהרסת ראשונה: בדיוק במקום שבו החוטים מחוברים לרכיב החימום. אם האטימה שם נפגעת, לחות חודרת פנימה. אם הבידוד נהיה שביר, עלולה להתרחש קצר חשמלי. זו לא שילוב טוב.
הבעיה עם אטימות “זולות”
רוב מחממי האמבטיה הזולים משתמשים בדבק פשוט או סיליקון איכות נמוכה, וזהו.
אבל הבעיה היא שמחממים אלה עוברים שינויי טמפרטורות קיצוניים – הם מתחממים, אז מצטננים, ושוב מתחממים. עם הזמן, הדבק הזול נהיה קשה ונשבר. אנחנו מכנים זאת שבירה של האטימה; בפועל, האטימה הופכת למשהו שנשבר בקלות. כשהיא נשברת, חמצן ואדים פוגעים בחוטי הנחושת. הם נוטרדים, נשרפים, והמחמם הופך לעיטור יקר ערך של הקיר.
אנחנו עושים זאת בדרך אחרת – אנחנו משתמשים באטימות מסוג זכוכית-מתכת לטמפרטורות גבוהות, או בחומרי סיליקון מיוחדים. למה? כי חומרים אלה מתרחבים ומתכווצים באותו קצב כמו צינור הקוורץ. כשהמחמם מגיע לטמפרטורה הגבוהה ביותר, האטימה נשארת במקומה. היא לא נפרמת ולא נוצרים פערים.
שמירה על בטיחות
זה לא קשור רק להארכת חיי המחמם – זה קשור גם לבטיחות.
כשהבידוד נמס או נשבר בגלל החום, החוטים החשמליים נמצאים קרוב מדי זה לזה. בחדר אמבטיה עם אדים, הלחות יכולה לשמש כמעין “גשר” לחשמל. זו הסיבה שעלולה להתרחש התפרצות חשמלית.
כדי למנוע זאת, אנחנו משתמשים בשלושה שלבים: ראשית, אנחנו משתמשים באטימה מכנית. לאחר מכן, אנחנו מוסיפים חומרי בידוד לטמפרטורות גבוהות. לבסוף, אנחנו מעטפים את הכל במעטפת חזקה שמגנה מפני חום.
זה אולי נשמע מוגזם, אבל זה מבטיח שהמסלול החשמלי יישאר מבודד, גם אם המעטפת החיצונית נפגעת מאדים ונוזלים.
טיפ מהיר להתקנה
יש כאן פשרה – מכיוון שהאטימות שלנו חזקה מאוד, החוטים יהיו קצת קשיחים יותר מאשר החוטים במחממים זולים.
אל תכופפו אותם בחוזקה.
אם תכופפו את החוטים בזווית חדה, עלולה להישבר האטימה שרכשתם. פשוט תנו לחוטים מעט מרווח – כך הם יחזיקו מעמד שנים רבות.