המאבק עם עיבוד הזכוכית בטווחים ארוכים (ואיך אנחנו מתגברים על כך)
אם עבדתם אי פעם עם לוחות זכוכית שאורכם עולה על 2 מטרים, אתם יודעים כמה קשה להתמודד עם “נקודות קרות” בלוחות הזכוכית. אנו משתמשים במנורות סטנדרטיות, אך מכיוון שהן מגיעות בגדלים קבועים, נוצרות פערים מעצבנים בין החלקים השונים של הלוחות. בתנורי אינפרא-אדום, פערים אלו הם אסון – הם פוגעים באחידות הטמפרטורה, וכתוצאה מכך הזכוכית לא מתחממת באופן אחיד.
לכן, הפסקנו להשתמש בפתרונות מודולריים והתחלנו לייצר יחידות חימום אינפרא-אדום שמתאימות בדיוק לאורך הזכוכית.
בעיית המתח החשמלי
הבעיה היא שאי אפשר פשוט למתוח צינור קוורץ לאורך של 2 מטרים. אם עושים זאת, המתח החשמלי יורד. ניתן לראות שהקצוות של הצינור חמים מאוד, אך החלק האמצעי נשאר קר. זו הסיבה שהזכוכית עלולה להתעוות או שהעיבוד שלה לא יצליח.
כדי למנוע זאת, אנו משנים את ערכי המתח ומשתמשים בחוטי חשמל מחולקים לחלקים. כך המתח נשאר יציב מהקצה אחד לאחר. חשוב לוודא שמקור החשמל שלכם מסוגל לעמוד בעומס של יחידות אלו, אחרת המפסקים שלכם יפסיקו לעבוד.
עיצוב שנועד להחזיק מעמד
כאשר הקוורץ מתחמם מאוד, הוא נוטה להתעקל. זו חוקיות הפיזיקה. אנו משתמשים בקוורץ בעל דפנות עבות כדי שהצינורות יישארו ישרים ויציבים.
בנוסף, אנו מעצבים את הצינורות כך שיהיו מונחים בצורה צמודה אחד לשני בתקרת התנור. אין פערים, אין שטח מיותר. רק קיר של חום אינפרא-אדום שפוגע בזכוכית. בנוסף, אנו מוסיפים כיסויים מחוזקים לקצוות הצינורות. בכל פעם שהתנור מתחמם ומתקרר, המתכת והזכוכית נעים. הכיסויים האלו סופגים את המתח, כך שהצינורות לא ינשרו.
כמה דברים שצריך לשים לב אליהם
מצד אחד, החלפת מספר מנורות קטנות ביחידה אחת ארוכה גורמת לכך שהחיבורים החשמליים יהיו הרבה יותר נקיים. זה הרבה יותר פשוט.
אך… וזה חשוב מאוד – הצינורות האלו שבירים. כשמתקינים צינור באורך 2 מטרים, כל תנועה לא נכונה או פגיעה במסגרת התנור עלולה לגרום לשבירה של הצינור. זה מאוד מצער.
בנוסף, חשוב לשים לב לזרימת האוויר. צינורות ארוכים אלו פולטים כמות עצומה של חום. אם מערכת האוורור שלכם אינה חזקה מספיק כדי להוציא את האוויר החם הזה, הרכיבים החשמליים שלכם עלולים להינזק. חשוב לוודא שהמאווררים שלכם מסוגלים לעמוד בעומס לפני שאתם מפעילים את התנור.